חוגי ריקוד בעפולה כבר לא מסתכמים בשיעור בלט אחד בשבוע.
היום אפשר לבחור בין בלט קלאסי, ריקוד מודרני, היפ הופ, ג'אז ו"אקרודאנס" (שילוב של אקרובטיקה וריקוד), בקבוצות שמחולקות לפי גיל ולפי רמה: מגיל 4 ועד כיתה י"ב, וגם שיעורים לנשים מגיל 18.
מי שמתחיל מאפס מוצא קבוצה שמתאימה למתחילים, ומי שרוצה להעמיק יכול להתקדם בהמשך למסלול מקצועי.
הכלל שהכי עוזר להורים הוא לבחור לפי הגיל ולפי מה שהילד אוהב לעשות, ולא לפי מה שהיה מקובל כשאנחנו עצמנו היינו ילדים.
אנחנו בתניס סטודיו לריקוד פועלים בעפולה, במגדל העמק ובעמק יזרעאל, ובמאמר הזה נפרט מה כל סגנון נותן, איך מתחלקות הרמות ואיך מתאימים חוג לכל גיל.
מי שמחפשת מסגרת לעצמה תמצא אצלנו שיעורי ריקוד לנשים, ומי שרוצה להתנסות לפני שמתחייבים לשנה שלמה יכול להתחיל בסדנאות ריקוד.
כשהילד או הילדה כבר יודעים שזה הכיוון, יש גם מסלולים מקצועיים.
רוצים לדעת איזו קבוצה מתאימה לכם?
פנו אלינו דרך עמוד צור קשר ונחזור אליכם.
אילו סגנונות מוצאים בחוגי ריקוד בעפולה?
חמישה סגנונות מרכזיים מרכיבים את מערך החוגים שלנו.
כל אחד מהם מדבר אל סוג אחר של ילד, ולכן כדאי להכיר אותם לפני שבוחרים.
הטבלה מסכמת את ההבדלים, ומתחתיה כמה מילים על כל סגנון.
| סגנון | איך זה נראה בשיעור | מה מפתחים |
|---|---|---|
| בלט קלאסי | עבודה ליד ה"בר" (מוט האחיזה שלאורך הקיר) ובמרכז החדר, עם צעדים ותנוחות בסדר קבוע | יציבה, שיווי משקל, ריכוז ושליטה בגוף |
| ריקוד מודרני | תנועה חופשית וזורמת, עבודה עם הרצפה, נשימה ומשקל הגוף | ביטוי אישי, גמישות ותנועה רציפה |
| היפ הופ | קצב, תנועות מחוברות לבס ולמילים, וקוריאוגרפיות לשירים עכשוויים | תיאום, חוש קצב, ביטחון ועבודת צוות |
| אקרודאנס | התעמלות קרקע ואקרובטיקה משולבות ברצף ריקוד | כוח, גמישות וקואורדינציה |
| ג'אז | קפיצות, סיבובים ותנועה חדה ומוחצנת | אנרגיה, דיוק וגמישות |
הבלט הקלאסי הוא הבסיס של עולם הריקוד, והוא מתאים גם למי שבסוף יבחר סגנון אחר.
הסדר והחזרתיות בשיעור בלט בונים הרגלי עבודה שנשארים הרבה אחרי שהחוג מסתיים.
הריקוד המודרני פתוח יותר.
אין בו תבנית נוקשה, ולכן הוא מתאים לילדים שאוהבים לתת לתנועה לצאת מתוכם, ולנשים שמחפשות שיעור שמרגיש חופשי.
ההיפ הופ הוא הסגנון שבני נוער מגיעים אליו בדרך כלל מעצמם, כי המוזיקה מוכרת להם והתנועה קרובה למה שהם רואים סביבם.
האקרודאנס מושך ילדים עם הרבה אנרגיה, כי הוא משלב גלגלים, מעברים ותרגילי קרקע בתוך ריקוד.
הג'אז מביא קפיצות וסיבובים בקצב מהיר, ומשלים יפה חוג בלט או מודרני לתלמידים שרוצים להרחיב את הכלים שלהם.
איך מחלקים את הרמות, ומאיפה מתחילים?
הרמות נקבעות לפי ניסיון בתנועה ולא רק לפי גיל.
ילד בן שמונה שמעולם לא רקד וילד בן שמונה שרוקד כבר שנתיים לא אמורים להיות באותה קבוצה, כי השני יתקדם מהר מדי בשבילו והראשון ירגיש שהוא נשאר מאחור.
לכן אצלנו קבוצות מתחילים הן מקום שבו אף אחד לא צריך לדעת מראש מה זה פליה או איך עומדים בעמדה ראשונה.
לדברי מדריכת ריקוד ותיקה, ילד שמרגיש שהשיעור בנוי בדיוק לרמה שלו חוזר אליו בשמחה, וילד שהושם בקבוצה לא מתאימה מפסיק להגיע עוד לפני שהספיק להתאהב בריקוד.
זו הסיבה שכדאי לספר לנו בפירוט על הניסיון הקודם, גם אם מדובר בחוג קצר שהסתיים לפני שנה.
בפועל מקובל לחשוב על שלושה שלבים:
- מתחילים: מכירים את הבסיס, את המונחים ואת סדר השיעור, ובונים הרגלי תנועה ראשונים.
- ממשיכים: כבר יש שליטה בתרגילים הבסיסיים, והשיעור מוסיף שילובים, קצב מהיר יותר ודיוק.
- מתקדמים: עבודה עמוקה על טכניקה, הכנה לאירועים ולמופעים, ובמקרים מתאימים מעבר למסלול מקצועי.
מי שמגיע מסטודיו אחר לא צריך להתחיל מחדש.
אנחנו מתחילים משיחה על מה שנעשה עד היום, ומשם מחליטים באיזו קבוצה לשבץ אתכם.
ואם בהמשך מתברר שהקבוצה קלה מדי או קשה מדי, אפשר לעבור לקבוצה אחרת, כי הרמה היא נקודת התחלה ולא קביעה לטווח ארוך.
לילדים ולנערים שרוצים יותר מחוג שבועי יש את המסלולים המקצועיים, שכוללים עבודה אינטנסיבית יותר והשתתפות בתחרויות ריקוד.
אנחנו לא מבטיחים תוצאות בתחרויות, אבל מי שרוצה לבדוק את הכיוון הזה יכול לשמוע על המסלול ולהחליט אם הוא מתאים.
איזה חוג מתאים לכל גיל, מהגן ועד נשים?
החלוקה שלנו לפי גיל עוקבת אחרי מה שגוף וראש מסוגלים לעשות בכל שלב, וכך נראית ההתאמה:
- גיל הרך (4 ומעלה): "פרמכול" הוא ריקוד לילדים קטנים בגנים, עם משחק, דמיון ותנועה חופשית, והכנה לבלט לגיל הרך מכינה את הילדים בעדינות לשיעור מסודר יותר. אין כאן ריצה אחרי טכניקה, אלא היכרות עם הגוף והמרחב.
- כיתות א' עד ב': "פרה-מחול" הוא שלב ביניים שמחבר בין המשחק של הגן לשיעור הריקוד המובנה, ומתאים לילדים שכבר מסוגלים להתרכז זמן ארוך יותר.
- ילדים ונוער עד כיתה י"ב: כאן נפתח כל טווח הסגנונות, בלט, מודרני, היפ הופ, ג'אז ואקרודאנס, ואפשר לשלב כמה סגנונות במקביל.
- נשים מגיל 18: שיעורי ריקוד לנשים, מבלט ועד סגנונות אנרגטיים, בקבוצות שבהן לא צריך ניסיון קודם.
אחת השאלות שאנחנו שומעים הרבה מהורים היא אם כבר מאוחר מדי להתחיל.
מי שלא התחיל בגיל ארבע לא פספס שום דבר: ילדים שמתחילים בכיתה ד' או בחטיבה מתקדמים מהר, כי הריכוז והגוף כבר בשלים יותר.
אצל נוער כדאי להתחיל דווקא מהסגנון שהם אוהבים, ולא ממה שנראה "הכי נכון", כי המוטיבציה שווה יותר מהבחירה התיאורטית.
גם לנשים זה נכון.
מי שמגיעה בלי שום ניסיון מגלה שהקבוצה אינה "כיתת מצטיינות" אלא מקום שבו כל אחת מתקדמת בקצב שלה, ושהשיעור הוא גם הפסקה מהשבוע העמוס.
הקהילתיות הזו, שבה נשים ובנות מאותו אזור נפגשות באופן קבוע, היא חלק ממה שבונה את הרצון להמשיך.
איך בוחרים חוג כשהילד עוד לא יודע מה הוא אוהב?
הדרך הפשוטה היא להתחיל מהשאלה מה הילד כבר עושה בבית.
ילד שרוקד לכל שיר שברקע כנראה ימצא את עצמו בהיפ הופ, ילד שמטפס על כל רהיט ועושה גלגלים בסלון מתאים לאקרודאנס, וילדה שמסדרת את הבובות בשורה ואוהבת סדר תיהנה מבלט.
זה לא כלל ברזל, אבל זו נקודת פתיחה טובה כשהילד לא יודע לומר מה הוא רוצה.
כדי לתת לילד להתנסות לפני שמחליטים, כדאי לשקול סדנה קצרה שבה הוא פוגש סגנון בלי התחייבות לשנה שלמה.
פגישה כזו מראה מהר אם הילד מחייך, אם הוא עוקב אחרי המדריכה ואם הוא מחכה לשיעור הבא.
אפשר גם לשוחח עם המדריכים, כי ההתרשמות שלהם מהילד בשיעור היא מידע שהורים לא תמיד רואים בבית.
כדאי גם לשים לב לעומס.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לילדים ולבני נוער בגילאי 5 עד 17 על ממוצע של לפחות 60 דקות ביום של פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה.
חוג ריקוד אחד או שניים בשבוע לא מכסים את זה לבד, אבל הם נותנים מסגרת קבועה ומהנה, ומי שאוהב את הפעילות מגיע אליה בלי שצריך לשכנע אותו.
שיקולים מעשיים חשובים לא פחות מהסגנון עצמו.
מרחק מהבית, יום ושעה שמתאימים לשאר השבוע ושילוב עם חוגים אחרים קובעים אם ילד יגיע באופן קבוע.
כשהחוג קרוב וקל להגיע אליו, יש הרבה פחות סיכוי שיישאר רק בתכנון.
מי שמעוניין בתשומת לב אישית יותר יכול לשקול שיעורים פרטיים בריקוד, בעיקר לילד שמתחיל מאוחר או שרוצה להתכונן למשהו מסוים.
ולבסוף, כדאי לתת לבחירה זמן.
ילד שמתחיל בסגנון אחד ומגלה אחרי כמה חודשים שהוא רוצה אחר לא טעה, הוא פשוט למד משהו על עצמו.
וגם כשזה קורה, הבסיס שבנה בסגנון הראשון נשאר איתו.
שאלות נפוצות על חוגי ריקוד
כמה תשובות קצרות לשאלות שהורים ותלמידות חדשות שואלים אותנו לפני ההרשמה.
מה לובשים ומה מביאים לשיעור הראשון?
בגדים נוחים שמאפשרים תנועה מלאה ובקבוק מים.
הציוד המדויק, למשל נעלי בלט או גרביים, משתנה לפי הסגנון, ולכן הכי פשוט לשאול אותנו מראש.
אין צורך לקנות הרבה לפני שמבררים שהחוג מתאים.
אפשר להצטרף באמצע השנה?
לעיתים כן, אבל זה תלוי בקבוצה ובמקום פנוי.
פנו אלינו דרך עמוד צור קשר ונבדוק איזו קבוצה מתאימה לגיל ולרמה שלכם.
לוח הזמנים והפרטים העדכניים מופיעים גם בעמוד של עפולה באתר.
האם יש מסלול לילדים שרוצים להתקדם לתחרויות?
כן, יש מסלולים מקצועיים לילדים ולנוער שרוצים להעמיק ולהשתתף בתחרויות ריקוד.
המסלול נועד לתת הכנה מקצועית, ואיננו מבטיחים תוצאות ספציפיות.
מומלץ לשוחח איתנו ולבדוק אם הוא מתאים לילד שלכם.
אפשר לשלב כמה סגנונות באותה שנה?
בהחלט.
חלק מהתלמידים משלבים בלט עם היפ הופ, או מודרני עם ג'אז, כי כל סגנון מלמד משהו אחר ומשלים את האחרים.
אם חוגי ריקוד בעפולה מתאימים לכם, אפשר לבנות יחד שבוע שלא עמוס מדי ושמתאים ליכולת ולזמן הפנוי.
חוגי ריקוד בעפולה עם תניס סטודיו לריקוד: הצעד הבא
מה שמשותף לכל הסגנונות האלה הוא שהם נותנים לילדים, לנוער ולנשים מקום קבוע לזוז, ליצור ולהיות חלק מקבוצה.
בלט בונה יציבה וריכוז, מודרני פותח ביטוי אישי, היפ הופ ואקרודאנס מוסיפים אנרגיה וכוח, ובכל סגנון אפשר להתחיל מרמה בסיסית ולהתקדם בקצב שלכם.
הצוות שלנו מורכב ממדריכות ומדריכים מנוסים בעלי הכשרה בתחומי הריקוד השונים, והגישה שלנו קהילתית: כאן מתקדמים יחד, ולא רק מתחרים.
אם אתם מתלבטים בין סגנונות או בין רמות, אין צורך להחליט לבד.
ספרו לנו בעמוד צור קשר על הגיל, על הניסיון ועל מה שהילד או אתם אוהבים, ונעזור למצוא את הקבוצה המתאימה.
חוגי ריקוד בעפולה מחכים לכם בתניס סטודיו לריקוד, ואנחנו שמחים להתחיל איתכם.